פסק-דין בתיק עפ"א 35733-12-12

1.         לפני ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב יפו (כב' השופטת מי-טל אל-עד קרביס) מיום 11/12/12 בת.ב 02/12/0009697 לפיה נדחתה בקשת המערערת לבטל צו הפסקת עיסוק מנהלי שהוצא ע"י המשיב ביום 3/12/12 מכוח סעיף 20 לחוק רישוי עסקים התשכ"ח - 1968 (להלן: "חוק רישוי עסקים" או "החוק").

צו הפסקת העיסוק הורה על סגירת העסק לפרק זמן של 30 יום, והוא ניתן ביחס לעסק של פאב, הידוע בשם "ווטרגייט", הנמצא ברחוב אבן גבירול 30 ת"א (בבניין הידוע בשם "לונדון מינסטור") [להלן: "העסק"].

2.         רקע:

ביום 31/10/12 נשלחה למערערת הודעה על כוונה להוצאת צו סגירה מנהלי והזמנה להשמעת טיעונים.

ביום 8/11/12 התקיים הליך השמעת הטיעונים וביום 18/11/12 ניתן צו להפסקה ארעית של עיסוק בעסק למשך 30 יום מיום מתן הצו.

בסעיף 3 לצו צוין, כי מדובר בעסק עתיר קהל הפועל בקומת מרתף וללא רישיון עסק. מסורב ע"י משטרה, כיבוי אש, הרשות לאיכות הסביבה, ביקורת עסקים ורשות הרישוי.

"העסק פועל ללא רישיון ואינו עומד בקריטריונים הנדרשים על מנת להבטיח את האינטרס הציבורי למימוש המטרות מפורטת בחוק. דהיינו, מניעת סכנה לשלום הציבור ובטיחות הנמצאים במקום העסק או בסביבתו".

ביום 5/12/12 הגישה המערערת בקשה לביטול הצו.

אין מחלוקת על כך שעוד בחודש יולי 2012  הוגש כתב אישום נגד המערערת ומנהליה בת.פ. 02/2/0005251 בגין עבירה של ניהול עסק ללא רישיון. ההליך נמצא בראשיתו וטרם הוכרע.

בית משפט קמא דחה את הבקשה ביום 11/12/12. הוגש ערעור לבית משפט זה ביום 18/12/12. והיום התקיים הדיון בערעור.

3.         החלטת בית משפט קמא :

בית משפט בחן את כל טענות המערערת ובכללן:

א)         טענה ולפיה הליך השימוע בעניינה והוצאת הצו נעשו בזריזות תוך היטפלות דווקא לעסק שלה, וזאת משיקולים לא עניינים ומבלי שארע אירוע שהווה סכנה לציבור.

ב)         טענה ולפיה המשטרה מבקשת עתה לדרוש אבטחה בכניסה למתחם לונדון מינסיטור. המערערת מסכימה לשלם חלקה באבטחה אך בעלי עסקים אחרים במתחם לא משתפים פעולה.

ג)          באשר לדרישות כיבוי האש - מתזים עשויים להגיע לבדיקה במכון התקנים בחודש דצמבר 2012.

ד)         אין מטרדי רעש, שכן מדובר בעסק הפועל בקומת מרתף יחד עם 4 עסקים אחרים.

ה)         בסוף השימוע הוסכם כי עורך השימוע יערוך התייעצות נוספת עם המשטרה וכיבוי האש, אך לא נערכה כל התייעצות שכזו.

הטענות נבחנו לגופן ונדחו.

הודגש, כי צו הפסקת עיסוק הוא צו מנהלי, שאיננו עונש ,אלא מהווה סעד ביניים, מיידי ודחוף כדי למנוע פגיעה באינטרס הציבורי.